לפני מס' חודשים נדהמנו כולנו לשמוע על זוג הורים החשודים בהתעללות בילדיהם הפעוטות בני ארבעה חודשים. בתחילת הפרשה טענו ההורים כי מצבם הקשה של הפעוטות נגרם עקב חיידק אשר פגע בעצמות הילדים, וגרם להם לחבלות בכל חלקי גופם. אך ככל שעוברים הימים מתחזקת בקרב הרופאים ההשערה כי פגיעה מסוג זה יכולה להגרם רק ע"י גורם פיזי חיצוני. ההנחה הסבירה ביותר כיום הינה שההורים טילטלו את הפעוטות בצורה כה קשה, עד שגרמו להם לשברים בכל חלקי גופם.
מה גורם להורים, שאמורים להיות המגן המוחלט של ילדהם, להתנהג בצורה הפוכה ולגרום להם נזק בלתי הפיך? האם יתכן שהדבר נובע מחוסר ידיעה כיצד לנהוג כהורה? האם יש להאשים את ההורה או את המערכת, אשר לא מספקת כלים ואפשרות להורים להתמודד עם ילדיהם?
יתכן מאד ומה שאנו רואים כאן הינו רק קצה הקרחון אשר מבצבץ מעל המים, הקרחון אשר מתחת למים מכיל עוד הרבה מקרים על התנהגות לא נכונה של הורים מול ילדיהם אשר תוצאותיה בטווח הרחוק יכולות להיות טרגיות אף הן.
בשנים האחרונות פועל בארץ גוף התנדבותי בשם "הדרך אל האושר" אשר מספק פתרונות וכלים כיצד להתמודד עם אתגרים מסוג זה, כאשר קהל היעד הינו המבוגרים והילדים כאחד. חוברת "הדרך אל האושר" אוגדת בתוכה עשרים ואחת פרקים העוסקים בסוגיות הבסיסיות אשר אנו נתקלים בהם בחיי היום יום.
בפרק 4 בחוברת "אהוב ילדים ועזור להם" - מתואר כיצד יש לנהוג בילדים ככלל, ותינוקות בפרט. התאוריה מבוססת על מספר הנחות בסיסיות –
• כל תינוק הוא מבוגר בגוף קטן. הוא רואה, שומע, ומבין ממש כמו מבוגר. על-כן ככל שנתנהג אליו כמו מבוגר – נסביר לו על פעולות שגרתיות שאנו מבצעים בו (כגון רחצה, או החלפת חיתול), ונדבר אליו כמבוגר, כך התנהגותו כלפינו תהיה זהה. הוא ילמד להקשיב, יפתח סבלנות, ויגיב לפניות שלנו. ייתכן שבתחילה – תגובתו לא תהיה במילים או בהברות, אלא פשוט מבט מבין בעיניים, נענוע של הראש, או אפילו הפסקת בכי כאשר נאמר לו שאנחנו מטפלים בו ומיד יגיע האוכל. אך מובטח הוא, שפער התקשורת עם הפעוט ילך יוצטמצם במהירות ככל שנרבה להשתמש בשיטה זו.
• ילד הוא במידת מה כמו לוח חלק. ככל שנכתוב עליו את הדברים הנכונים, כך הוא יאמר ויתנהג על פי אמות מידה אלו.
• הילדים של היום יהפכו להיות המנהיגים של המחר, הם אלה שיחליטו עבורינו ועבור משפחתנו ויקבעו את העתיד. אך בשלב זה של החיים הם זקוקים לכל האהבה והעזרה שנוכל לתת להם בכדי להבטיח שהכיוון שאליו ילכו יהיה הכיוון הנכון, וההחלטות אשר יקבלו בעתיד ישפיעו לטובה על עתידם ובהקשר ישיר גם על עתידינו.
"עובדה היא כי ילד אינו מצליח בלי אהבה, ולמרבית הילדים יש שפע של אהבה להשיב בתמורה"
